Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 168b

וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו:

Traduction

and so-and-so and so-and-so were its witnesses. The ratification document is signed, and it may be used as a replacement for the erased document.

Tossefoth non traduit

ופלוני ופלוני עדיו. החתומים בשטר כך פירש רשב''ם ונראה לר''י שמזכיר (הוא הדין) נמי העדים שהעידו שראו אותו השטר שאם ירצה הלוה היום או למחר לפסלן שיוכל לפסלן ותימה אם צריך לכתבן שאין הגמרא מזכירן וצריך עיון בתיקון שטרות:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן אֵיזֶהוּ קִיּוּמוֹ בְּמוֹתַב תְּלָתָא הֲוֵינָא אָנוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי הוֹצִיא פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי שְׁטָר מָחוּק לְפָנֵינוּ בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו וְאִם כָּתוּב בּוֹ הוּזְקַקְנוּ לְעֵדוּתָן שֶׁל עֵדִים וְנִמְצֵאת עֵדוּתָן מְכֻוֶּונֶת גּוֹבֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה וְאִם לָאו צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה

Traduction

GEMARA: The Sages taught (Tosefta, Bava Metzia 1:16): What is the text of the ratification document of an erased document? The court writes as follows: We, so-and-so and so-and-so and so-and-so, were sitting as three judges, and so-and-so, son of so-and-so, produced an erased document before us, which was written on such and such a date, and so-and-so and so-and-so were its witnesses. And if it is written in this ratification document also: We engaged in the investigation of the testimony of the witnesses and their testimony has been found to be congruent, the creditor can collect his debt on the basis of this ratification document, and he does not need to bring further proof. But if this formula is not written, the creditor needs to bring further proof of the loan in order to collect it.

נִקְרַע פָּסוּל נִתְקָרַע כָּשֵׁר נִמְחַק אוֹ נִטַּשְׁטֵשׁ אִם רִישּׁוּמוֹ נִיכָּר כָּשֵׁר

Traduction

The baraita continues with its discussion of damaged documents: If a promissory note was torn intentionally it is not valid, but if it became torn accidentally it is valid. In a case where it was erased or smudged, if its imprint is recognizable, i.e., if the words are still legible, though barely, it is valid.

הֵיכִי דָּמֵי נִקְרַע הֵיכִי דָּמֵי נִתְקָרַע אָמַר רַב יְהוּדָה נִקְרַע קֶרַע שֶׁל בֵּית דִּין נִתְקָרַע קֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁל בֵּית דִּין

Traduction

The Gemara seeks to clarify the terms in the second part of the baraita: What are the circumstances, i.e., what are the defining characteristics, of a document that was torn, and what are the circumstances of a document that became torn? Rav Yehuda says: A document that was torn means that it had a tear created by the court, because they wished to render it not valid due to payment of the loan or some other circumstance. A document that became torn means it had a tear that was not created by the court.

הֵיכִי דָּמֵי קֶרַע שֶׁל בֵּית דִּין אָמַר רַב יְהוּדָה מְקוֹם עֵדִים וּמְקוֹם הַזְּמַן וּמְקוֹם הַתּוֹרֶף אַבָּיֵי אָמַר שְׁתִי וָעֵרֶב

Traduction

The Gemara seeks further clarification: What are the circumstances, i.e., what are the signs, of a document that had a tear created by the court? Rav Yehuda says: The document has a tear that ruins the place of the witnesses’ signatures and the place of the date and the place of the essential part of a document. Abaye says: It has a tear that goes both lengthwise and widthwise.

הָנְהוּ עַרְבָאֵי דַּאֲתוֹ לְפוּמְבְּדִיתָא דַּהֲווֹ קָא אָנְסִי אַרְעָתָא דְאִינָשֵׁי אֲתוֹ מָרָווֹתַיְהוּ לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי אֲמַרוּ לֵיהּ לִיחְזֵי מָר שְׁטָרִין וְלִכְתּוֹב לַן מָר שְׁטָרָא אַחֲרִינָא עֲלֵיהּ דְּאִי מִיתְּנִיס חַד נְקִיטִינַן חַד בִּידַן

Traduction

§ The Gemara relates: There was once a certain group of Arabs who came to Pumbedita and who would rob people’s land and force the victims to surrender the deeds to their property to prevent subsequent legal action. The owners of land who had not yet fallen victim to these Arabs came before Abaye and said to him: Let the Master look at our deeds to our property and let the Master write us another deed for it, so that if one of the deeds is robbed we will have the other one in our possession.

אֲמַר לְהוּ מַאי אֶעֱבֵיד לְכוּ דְּאָמַר רַב סָפְרָא אֵין כּוֹתְבִין שְׁנֵי שְׁטָרוֹת עַל שָׂדֶה אַחַת דִּלְמָא טָרֵיף וַהֲדַר טָרֵיף

Traduction

Abaye said to them: What can I do for you? I cannot comply with your request, as Rav Safra says: One may not write two deeds of ownership for one field, lest the owner of that land repossess property once and then go back and repossess it once again. Generally, whenever real estate is sold there is a guarantee given to the purchaser in the event that the land is repossessed by the seller’s creditor or by someone else who proves that the land rightfully belongs to him. If the seller of the repossessed land has no money to honor the guarantee, the purchaser can repossess property from others who had purchased property from the same seller subsequent to the sale of the repossessed land. In order to do so, he would have to produce the bill of sale proving that he had purchased the repossessed property. If he has two such deeds, he would be able to collect payment twice. To eliminate this possibility, duplicate property deeds are not written.

הֲווֹ קָא טָרְדִי לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לְסָפְרֵיהּ זִיל כְּתוֹב לְהוּ הוּא עַל הַמְּחָק וְעֵדָיו עַל הַנְּיָיר דְּפָסוּל

Traduction

The landowners kept badgering Abaye to write the duplicate documents, until, in order to be rid of them, he said to his scribe: Go write the document for them, but first write on paper and then erase it, and then write the desired document over the erased text, so that the text of the document will be written over an erasure, and the signatures of its witnesses will be on a part of the paper where the writing had not been erased, a situation in which the document is not valid.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי לְאַבָּיֵי וְדִלְמָא רִישּׁוּמוֹ נִיכָּר וְתַנְיָא נִמְחַק אוֹ נִטַּשְׁטֵשׁ אִם רִישּׁוּמוֹ נִיכָּר כָּשֵׁר אָמַר לֵיהּ מִי קָאָמֵינָא שְׁטָרָא מְעַלְּיָא אָלֶף בֵּית בְּעָלְמָא קָאָמֵינָא

Traduction

Rav Aḥa bar Minyumi said to Abaye: But perhaps the first writing on the paper was not erased thoroughly, so its imprint is recognizable, and it is taught in the baraita that in a case where the writing on a document was erased or smudged, if its imprint is recognizable, the document is valid. Abaye said to him: Did I say that he should write a proper document and then erase it? I said, i.e., I intended, that he should merely write letters of the alphabet [alef beit], not actual words.

תָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵי שֶׁבָּא וְאָמַר אָבַד שְׁטַר חוֹבִי אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ עֵדִים אָנוּ כָּתַבְנוּ וְחָתַמְנוּ וְנָתַנְנוּ לוֹ אֵין כּוֹתְבִין לוֹ אֶת הַשְּׁטָר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשִׁטְרֵי הַלְוָאָה אֲבָל שִׁטְרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר כּוֹתְבִין חוּץ מִן הָאַחְרָיוּת שֶׁבּוֹ

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: In a case where one came to court and said: My promissory note was lost, even if witnesses said: We wrote and signed such a promissory note and gave it to this man, the court may not write a new document for him. The Gemara asks: In what case is this statement said? In the case of documents detailing loans. But in a case of deeds of buying and selling land, the court may write a replacement document, excluding the standard guarantee that was in the first document, which states that if the field is repossessed the seller will compensate the purchaser for his loss.

Tossefoth non traduit

אבל בשטרי מקח וממכר כותבין חוץ מאחריות שבו. וכותבין מזמן ראשון דאי מזמנא דהאידנא שמא חזר ומכרה למוכר ויוציא אח''כ שטר עליה ויאמר האידנא הוא דזבינתה מינך והדר טריף שלא כדין ורשב''ג אומר אין כותבין אפי' בשטרי מקח וממכר פי' דשמא אחר שקנאה החזיר שטרו למוכר וחזר המכר והשתא אי לא עבדינן ליה שטרא להאי מהימן מוכר לומר הוא החזיר לי השטר וחזר המכר שהרי אין לזה שטר אבל אם עושין לזה שטר איך יוכל לומר שלי היא כשיוציא שטר שלו הלא הלוקח תופס השטר שהוא שלו ויאמר למוכר שטר שבידך לא החזרתיו לך אלא כשמכרת לי הקרקע כתבת לי כמה שטרות דכותבין שטר למוכר והאחד בידך עדיין וחכמים אומרים מתנתו קיימת וא''כ גבי מקח וממכר ליכא למיחש למידי אפי' אין שטר לזה הלוקח שלא נכתב שום שטר לא יוכל המוכר ליטול קרקע שאפילו החזיר לו שטרו אינו שלו דהא לא חזרה מתנתו ואפילו יש לו ראיה שנתנו לו שכתב לו שטר שיקנה אותה ואותיות נקנות במסירה ובשטר לכולי עלמא או יש לו שטר מכירה שמכרה לו השתא נמי ליכא למיחש למידי שאם כן לא יכול זה להזיקו כלום ואפילו יש לו שטר שנכתב לו מחדש שהרי כתוב מאותו הזמן ותימה קצת אם לא כתב לו שטר מכירה אלא קנה לך איהו וכל שעבודיה למה אין לחוש שמא יפסידנו הלוקח על ידי שטר שכתב לו מזמן ראשון שאע''פ ששני השטרות יהיה כתוב בהן יום אחד מ''מ לא יהיה מוחזק בה המוכר יותר מן הלוקח מאחר שיהיה גם ללוקח שטר ושמא הוא החזירו למוכר באותו יום עצמו שהקנה לו השטר מכר שאז אין (כותבין זמן ואומר שאחר כך) חזר ומכרה לו באותו היום עצמו ואומר ר''י דכולי האי לא חיישינן וגם לא יהא לו פנים לומר. שבו ביום החזיר לו השטר ובו ביום חזר ומכרה לו ותימה לרשב''ג למאן דאמר לקמן (בבא בתרא דף קעג.) צריך להביא ראיה נהי דנקנות במסירה מ''מ צריך המוכר להביא ראיה שהוחזר לו השטר אפילו הוא בידו ואור''י דהכא אין צריך לכולי עלמא דלנפילה לא חיישינן ולפקדון נמי לא חיישינן הכא שירא הוא להפקיד שטרו למוכר דלמא כבש ליה ויביא עדים שהשדה היתה שלו עד עתה תימה לר''י שכל מוכר שדה יכול להזיק ללוקח דכיון שכותבין שטר למוכר אע''פ שאין לוקח עמו דזימנין דכתב שני שטרות ונותן האחד ללוקח ולאחר שלש שנים או ארבע שיפסיד הלוקח את שטרו יבא ויאמר החזיר לי השטר ויביאהו לב''ד ויגבה בלא ראיה למאן דאמר אין צריך להביא ראיה ואותו לא יוכל לומר לו מתחלה כתבת שכתבת אז הרבה שטרות מאחר שהוא אין לו שטר ואין יכול להוכיח שלא החזירו לו ויש לומר דאיכא למימר שכיון שהחזיק שלש שנים בקרקע עומדת החזקה במקום השטר ויכול לומר כל מה שיכול לטעון אם היה השטר בידו כי יאמר מה שאין לי שטרי לא בשביל שהחזרתיו לך אלא שלא נזהרתי לשמרו לאחר שלש שנים ותימה לרבן שמעון בן גמליאל שמכל מקום יכול המוכר לעשות שני שטרות כגון ראובן דכתב ב' שטרות שמכר שדה לשמעון ויתן האחד לשמעון ואחד ללוי ויעשה קנוניא בינו ובין לוי ויוציא לוי אותו השטר לאחר ג' שנים שהפסיד שמעון שטרו ויטעון כי שמעון מסרו לו ונתן לו השדה ולא יצטרך הוא להביא ראיה למ''ד אין צריך להביא ראיה וצ''ל דכי האי גוונא צריך להביא וכה''ג אמרינן לקמן (בבא בתרא דף קעג.) דאחין הואיל ושמעי להדדי צריך להביא ראיה ואפי' אמרי' בעלמא א''צ ובענין אחר יש לפרש ולא תקשה לרשב''ג [ולא תצטרך] לכל זה רשב''ג אומר אף שטרי מקח וממכר אין כותבין כדמפרש לקמן שיש לחוש שמא החזיר הלוקח למוכר וחזר המכר ואם לא נכתב שטר שני ללוקח יוציא המוכר הקרקע מיד הלוקח על ידי השטר שהחזיר לו אבל אם נכתוב לו שטר שני ללוקח אפילו יוציא המוכר על הלוקח השטר שהחזיר לו לא יועיל כלום שיאמר הלוקח שני שטרות היו לי ולא החזרתי לו אלא אחד וכיון שהאחד עדיין בידו לא חזר המכר והשתא אין להקשות אפי' כשיש שטר ביד המוכר מה יש לו להועיל והלא הלוקח יכול לומר לו קודם שמכרת לי השדה כתבת שנים או שלשה שטרות וכתבו לך כאשר חפצת כי כותבין שטר למוכר אע''פ שאין לוקח עמו ומה שאין שטר בידי לפי שאבד ממני הא לא קשה מידי דודאי אין מועיל למוכר אלא אם כן יש עדים שזה השטר שבידו הוא אותו שנתנו ללוקח ועתה חזר לידו אי נמי יבררו עדים שהחזיר לו הלוקח את השטר כדי שיחזור המכר ורבנן דפליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל סבירא להו אין אותיות נקנות כדמפרש לקמן וצריך לכתוב קני לך האי שטרא וכל שעבודיה וכיון שכותבין שמקנה לו מה שכתוב בשטר אין לחוש אם השטר השני ביד הלוקח שאפילו יש בידו אלף שטרי מכר קנה המוכר בחזרת השטר כיון שכתב לו הלוקח שחזר ומקנה לו (הגה''ה. וקשה לפי פי' [ענין בתרא זה] אמאי לא נעשה לו שטר שני שנכתב לו פלוני בן פלוני אמר לנו אבד שטרי שכתבתם ושחתמתם ועתה כתבו אחר לראיה שלא יוכל המוכר לכפור המכר כשלא אמצא עדי מסירה וזה השטר לא יזיק כלום למוכר שכיון שכותבין בשטר השני שמחמת שאבד הראשון כתבו השני לא יזיק למוכר כלום כשיוציא השטר שחזר לידו או יביא עדים שהחזיר לו הלוקח את השטר כדי שיחזור המכר לא יכול לומר שני שטרות היו לי וכל זמן שהאחד בידי לא חזר המכר שהרי מוכיח מתוך השטר השני שלא כתב לו המוכר אלא העדים עשאוהו אחר שהחזיר הראשון למוכר ושיקר להם לומר שנאבד וי''ל דחיישינן לב''ד טועין שכשיוציא הלוקח השטר שכתוב בו שעשאוהו העדים לפי שאמר [שנאבד] השטר הראשון שכתבנו וחתמנו ונתננו לו יטעו ב''ד לומר אם לא שחקרו עדים שאבד הראשון לא כתבו לו שני שאפילו לרבנן דאמרי לעיל בשלהי יש נוחלין (בבא בתרא דף קלח:) דבי דינא בתר עדים דייקי הכא איכא למימר דמודו דכיון שהעדים מעידים על תחלת שטר המכר בעדות ברורה וגם עתה באים לגמור הדבר לפי שאמר שנאבד השטר הראשון לא היו כותבין לו אלא דבר ברור. עכ''ה) וקצת קשה לפי [ענין בתרא] זה הא משמע ממילתיה דרשב''ג דחייש שמא חוזר המכר אבל לאיניש דעלמא שמא נתן לו הלוקח השטר כדי לקנות השדה לא חייש מדקאמר וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר הנותן מתנה לחבירו כו' עד חזרה מתנתו וי''ל דלאיניש דעלמא אם נתן לו הלוקח שטר מכר שלו כדי לקנות השדה קנה במסירה אע''פ שיש עדיין שטר שני בידו ולכן לא יועיל להזיק לאיניש דעלמא שטר השני שהרי לא יכול לחזור מאחר שמסר לו שטר אחר ודוקא למוכר לא תועיל חזרת השטר אחר כיון שבשטר שני הנשאר ביד הלוקח כתובה חובת המוכר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source